סליחה אמא אתיופיה/ אורית טשומה

הגדרה כללית: יחידת הוראה בנושא זהות יהודית בתכ"ל בספרות לבתי הספר היסודיים בחמ"ד היצירה: המסע לארץ ישראל מאת חיים אידיסיס

כתבה: ד"ר סמדר פלק-פרץ

המסע לארץ ישראל/מילים: חיים אידיסיס, לחן: שלמה גרוניך

 

הירח משגיח מעל,
על גבי שק האוכל הדל
המדבר מתחתי, אין סופו לפנים,
ואמי מבטיחה לאחי הקטנים.

עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים
מאמץ אחרון, לפני ירושלים.

אור ירח החזק מעמד,
שק האוכל שלנו אבד
המדבר לא נגמר, יללות של תנים,
ואימי מרגיעה את אחי הקטנים.

עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגאל
לא נפסיק ללכת, לארץ ישראל.

ובלילה תקפו שודדים,
בסכין גם בחרב חדה
במדבר דם אימי, הירח עדי,
ואני מבטיחה לאחי הקטנים.

עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום
עוד מעט נגיע, לארץ ישראל.

בירח דמותה של אימי,
מביטה בי, אמא אל תיעלמי
לו היתה לצידי, היא היתה יכולה,
לשכנע אותם שאני יהודי.

עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגאל
לא נפסיק ללכת, לארץ ישראל

עוד מעט, עוד קצת, להרים עיניים
מאמץ אחרון, לפני ירושלים

מבוא: התייחסות ז'אנרית

"המסע לארץ ישראל" הוא שיר-זמר. השיר חובר מתוך כוונה ברורה לצירופו למנגינה, כדי שיושר בציבור. השיר, אשר נכתב על ידי חיים אידיסיס, הולחן ע"י שלמה גרוניך, וזכה לביצוע מרגש ע"י ילדי מקהלת "שבא". במרכז השיר גלומים אף יסודות סיפוריים: סיפורה של קהילת ביתא ישראל, ובמהלכו שזורים יסודות רגשיים-ליריים. )שיר לירי קלאסי הינו שיר המציג מבע רגשי, תחושה, ומחשבה ברגע נתון. שיר זה כולל יסודות ליריים. מתוך: חובב, לאה. יסודות בשירת הילדים בראי יצירתה של לאה גולדברג, כרטא: ירושלים, 6891 ,ע' 61- "שירי זמר", ע' 05"-השיר הלירי לילדים", ע' ע' 89-85"-השיר הסיפורי הקצר"

 

נושא השיר ומבנהו

 

 השיר פורש בלשון ציורית את קשיי המסע, שעברו העולים מאתיופיה בדרכם לארץ-ישראל. קשיים אלה לא תמו אף עם ההגעה לארץ, אלא לובשים צורה אחרת, עם הטלת הספק ביהדותם של העולים. ההליכה במדבריות אפריקה לנקודות האיסוף של העולים הביאה למותם של רבים, אשר לא עמדו בקשיי הדרך. השיר מביע את כיסופי העולים להגיע לארץ- ישראל ולירושלים-המהווה מרכז רוחני מקודש ומושא כמיהה במשך דורי דורות.

 

השיר מחולק לארבעה בתים, כאשר ביניהם פזמון, החוזר בשינוי. שלושת הבתים הראשונים עוסקים בתיאור קשיי המסע: אורך המסע: "המדבר מתחתי, אין סופו לפנים" )בית א' שורה שלישית(, "המדבר לא נגמר" )בית ב', שורה שלישית(, מצוקת הרעב במהלכו: " ַעל ַג ִּבי ַשק ָהאֶֹכל ַהַדל" )בית ראשון, שורה שנייה(," ַשק ָהאֶֹכל ֶש ָלנּו ָא ַבד", )בית שני, שורה שנייה(, חיות רעות:" יְלָלֹות שֶ ל ַתנִּים", שודדים: "ּו ַב ַליְ ָלה ָת ְקפּו שודדים, בסכין גם בחרב חדה" ואובדן האם: " ַב ִּמ ְד ָבר ַדם ִּא ִּמי, ַהיֵָר ַח ֵע ִּדי". הבית הרביעי מתאר אף הוא קשיים, אולם מסוג אחר: קשיי הקליטה וההתאקלמות בארץ-ישראל, בעיקר אלה הנוגעים לספקות אשר עלו ביחס לזהותם היהודית של העולים.

 

במרכז השיר שיח בין שלושה גורמים

 הקול הדובר בשיר: קול ילדי של בת/בן )משתנה לסירוגין(, האם והירח. בשל השינויים במגדר הדובר אכנה אותו בשם : "הדובר הילדי". במהלך השיר חלות התפתחויות ושינויים בתכונות דמות הדובר: אם בתחילת השיר מהווה הדובר הילדי חלק מן הילדים הצועדים במסע, וסופג את הרצון והנחישו,ת שמקרינה האם: "ואמי מבטיחה לאחי הקטנים/עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים/מאמץ אחרון לפני ירושלים". הרי שלאחר תקיפת השודדים ומות האם: "ובלילה תקפו שודדים/בסכין גם בחרב חדה/במדבר דם אימי, הירח עדי", מזוהה הדובר הילדי כבת המשמשת אם חלופית, וחוזרת כהד על דברי אימה המתה: "ואני מבטיחה לאחי הקטנים". אפיוני הדובר הילדי בשיר מתקשרים אם כן לסממני זהות משתנה.

המונח זהות לקוח מתחומי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה ומקפל בתוכו את תפיסת האדם את עצמו ותפיסתו ע"י החברה המקיפה אותו. הסיפור, הגלום בשיר "המסע לארץ ישראל " מאת חיים אידיסיס זה מתייחס לרבדים שונים של זהות יהודית-ציונית: ניתן לאתר במהלכו את הכמיהה לציון והכיסופים אליה, אף במחיר הקרבה גדולה הכרוכה בהקרבת חיים. בנוסף ניתן לאתר היבטים נוספים של זהות בשיר הנוגעים לתפיסת העולים את עצמם כיהודים הכמהים לציון, לעומת תפיסת החברה הארץ- ישראלית, המטילה ספק בדבר יהדותם.

 

היבט זה בא לידי ביטוי בבית הרביעי: "בַי ָּרֵ חַ דְׁ מּותָּּה שֶ ל אִּמִּי/מַבִּיטָּה בִּי; אִּמָּא, ַאל תֵעָּלְׁמִּי;/לּו הָּי ְׁתָּה לְׁצִּדִּ י, הִּיא הָּי ְׁתָּה י ְׁכֹולָּה לְׁשַכְׁ נֵעַ אֹותָּם שֶאֲנִּי י ְׁהּודִּ י." בית זה מתייחס למחלוקת, שהתעוררה בישראל לגבי יהדותם של העולים מאתיופיה. פתרון לזה נמצא ע"י גיורם של העולים.

כפעילות טרום קריאה או פוסט קריאה/בעקבות הקריאה יכולים המורים, באמצעות המפגש עם השיר, לעסוק במרכיביה של הזהות היהודית-ציונית, כגון: מהיכן הגיעו היהודים לארץ- ישראל בתקופות שונות? סיבות לעליה לארץ-ישראל, כיסופי ציון כסיבה לעליה, גלי העליות לארץ ומאפייניהן, תוך התמקדות במאפייניה הייחודיים של העלייה מאתיופיה. ניתן לעסוק אף בנושא העולה כ'אחר', על רקע החשש והספקות שמוטלים בדבר יהדות העולים בשיר ותוך העלאת אלמנטים נוספים העשויים להתקשר לגורמים 'המסמנים' את זרותם של העולים, ביחס לתושבי הארץ.

מאפיינים ייחודיים לשיר/העשרה למורה

קיימות מספר תופעות ייחודיות בשיר, להלן חלק מהן

 1.תהליך השינוי המאפיין את זהות הדובר הילדי בשיר: הדובר הילדי מהווה חלק מקבוצת ההולכים במדבר ומתפקד אף כעד להתרחשות במהלך המסע, המבקש להעביר את הסיפור הלאה. בדרך כלל תפקידם של העדים לשם אימות התרחשות, והעברת מידע קיים. זהותו של הדובר הילדי בשיר מתקשרת למושג "מספר עד".

 

מספר-עד מהווה חלק מן ההתרחשות הסיפורית בסיפור או ובשיר ומשמש כמתווך עבור הקורא. זהו מספר מעורב, הלוקח חלק בהתרחשות העלילה ואשר נקודת מבטו מהווה מרכיב מרכזי בהבנת ההתרחשות ביצירה הספרותית. בפני הילדים נזכיר את כי דמות הילדה בשיר עוברת שינוי. ונעקוב אחר התפתחות השינוי, ראו הצעות להוראת השיר.

 

2.הירח כמטונימיה לגורמים נוספים בשיר: במהלך לימוד תפקידיו של הירח נוצרת זהות משתמעת בינו לבין גורמים נוספים בשיר: הירח הופך מטונימי לזכר האם.

 

ניתן להקנות את מושג ה"מטונימיה" בהקשר זה-לשיקול דעת המורה, ביחס לרמת התלמידים.

הגדרת מטונימיה: ציור לשוני, אשר בא להחליף מושג אחד במושג שני, הקרוב לו במציאות, או בעולם המושגים הנוצר בשיר, על מנת להגביר את הרושם ולעורר את המחשבה והדמיון של הקורא. הסקת מסקנות: במהלך המסע נוצרת זהות משתמעת בין האם המשגיחה על בניה ומעודדת אותם להמשיך ללכת לבין הירח המהווה מקור לאור גשמי ורוחני כאחת, ומנחה את ההולכיםבמסע.

 

עם מות האם לאור הירח, הופך הירח עד למותה ומתקשר בקשר ישיר אל זכרה. מכאן נובע אף השיח וההתקשרות לירח עם ההגעה לארץ-ישראל, מתוך ההזדקקות לדמות האם, הנעדרת, לשם הוכחת יהדותו של הדובר הילדי, שהרי יהודי הינו בן לאם יהודייה.

 

3 .זיקות אינטר טקסטואליות בין השיר למקורות אינטר טקסטואליות או בין-טקסטואליות תוגדר על ידי המורה כ "שיטה ספרותית אשר שימוש בה כמוהו כקוד המאפשר – במילים ספורות – התחברות לעולם אחר, לסיפור שכבר סופר ומאיר בדרכו את הטקסט העילי" )איזיקיאל, 9569 ,בעקבות אלקד-להמן, 9551 .)אלקד-להמן מרחיבה כי השיח הספרותי הוא בין הטקסט העילי לבין רקעים שונים שאינם בהכרח טקסטים, אלא כאלה העשויים לייצג ביוגרפיה, תרבות, מגדר, פסיכולוגיה. המגמה הרווחת כיום היא לעודד את הקורא הצעיר והבוגר כאחת לפעולה אקטיבית של יצירת מארגי קשר בין טקסט הנקרא המרכזי לבין עולמות טקסט קיימים בעבר ובהווה, כאשר 'ההתכתבות' הנוצרת בין הטקסטים השונים מעשירה את חוויית הלמידה וההבנה של הטקסט והקשריו. להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את ספרה של פרופ' אלקד-להמן: הקסם שבקשר: אינטר טקסט, קריאה ופיתוח חשיבה , מכון מופת, 9551 .

המורה תציג את מושג האינטר טקסטואליות ותבקש למצוא זיקות בין הטקסט השירי הנלמד לטקסטים נוספים קודמים, למשל

א. הווייתו של הדובר הילדי הנודד במדבר לארץ ישראל מקיימת זיקה לסיפור נדודי עם ישראל במדבר בדרכם לארץ ישראל.

ב. אזכור "החלום": "יתגשם החלום", יוצרת זיקה בין שיר זה לבין פרק תהילים קכ"ו: "שיר המעלות בשיבת ציון היינו כחולמים". הקשר בין הטקסטים נעוץ בכיסופי ציון של עם ישראל בדרכו למנוחה ולנחלה-לארץ המובטחת-ארץ-ישראל.

 

הרקע ההיסטורי-סוציולוגי לשיר "יהודי אתיופיה, שכונו בעבר פלאשים, הם בני שבט עתיק היושב "מעבר לנהר כוש" ביבשת אפריקה. הם מכנים עצמם 'ביתא ישראל'. במשך שנים גילו יהודי אתיופיה נכונות לעלות לארץ-ישראל אך הדבר לא יצא לפועל. "עד הקמת המדינה עלו מאתיופיה עולים בודדים. בשנת 6809 הפסיקה הסוכנות היהודית לפעול באתיופיה, כיוון שהפעילות היהודית-ישראלית משכה תשומת לב והיה בכך בכדי לסכן את העדה. שליט אתיופיה הביע הסתייגות מהאפשרות שבני העדה היהודית יהגרו מארצו. העלייה מאתיופיה פסקה, אך ארגונים יהודיים, כגון: הקונגרס היהודי העולמי המשיכו לפעול באתיופיה. בשנת 6861 פרסם הרב עובדיה יוסף חוות דעת ובה נקבע ש"הפלאשים הם צאצאי שבטי ישראל..." וקרא להצילם מטמיעה והתבוללות. פסיקה זו הובילה להכרה ביהודי אתיופיה על פי חוק השבות ולתחילת עלייתם. בשנת 6860 התרחשו חילופי שלטון באתיופיה ואת מקומו של הקיסר הנוצרי תפס משטר מהפכני-מרקסיסטי. כעבור מספר חודשים מצב יהודי אתיופיה החמיר וההתנכלויות גברו. כתוצאה מכך אלפים עזבו את כפריהם ועשו את דרכם לסודן. המסע לסודן היה מסע רגלי שארך כשלושה עד חמישה שבועות, אך לפעמים נמשך גם חצי שנה ואפילו יותר. משום שהמסעות לסודן היו בניגוד לחוק היו שנתפסו ונאסרו ונאלצו להתחיל את המסע מחדש. במהלך המסע נחצו ברגל אזורים לא מוכרים וההליכה הייתה בתנאים קשים של מדבריות, נהרות גועשים ויערות סבוכים. ממשלת ישראל עשתה מאמץ רב לשכנע את שליט סודן ג'עפר נומיירי לאפשר ליהודי אתיופיה שהגיעו לארצו להמשיך לישראל. בתחילה הוטסו היהודים לקניה ומשם לארץ. בשלב השני הועברו היהודים לחוף סודני שהוכשר לכך ושם המתינו להם סירות קטנות שלקחו אותם לספינות של חיל הים הישראלי, שהמתינו בים סוף. בדרך זו עלו בשנת 6896 כ-555,9 איש.

 

בחורף 6891 555,65 איש התגוררו במחנות בסודן והפעילות לחלצם נמשכה חודשים. לקראת סוף נובמבר הוחל מבצע הטסה גדול, 'מבצע משה' שמו. העולים הועברו מסודן לאירופה וממנה לישראל." )מתוך: ערך ציונות-עליית יהודי אתיופיה-אתר משרד החינוך, קישור מקוון:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tziyonut/AliyatEtyopya.htm

 

'מבצע משה' טמן בחובו קשיים עצומים. מכיוון שנאסר על היהודים לצאת מאתיופיה היו הורים שנאלצו לשלוח את ילדיהם למסע לבדם. אלה שיצאו למסע, מבוגרים וילדים, נאלצו לעבור דרך קשה ומלאת סכנות ורבים מהם מתו בדרך הארוכה. בינואר 6890 דלפה הידיעה על המבצע לעיתונות הבין לאומית. שליט סודן שחשש מתגובתן של מדינות ערב הקיצוניות אסר על המשך המבצע. בעקבות התערבות אמריקאית אפשר שליט סודן לחלץ את היהודים האתיופים האחרונים שהיו בסודן. הפסקת המבצע השאירה אחריה משפחות מפוצלות. בסך הכל הגיעו בשנות ה- 95 כ-61 אלף עולים מאתיופיה. במאי 6886 ,כשהתברר כי המורדים צרים על אדיס אבבה, החליטה ממשלת ישראל להתחיל במבצע חילוץ אווירי, 'מבצע שלמה'. הממשל האמריקני הפעיל לחץ כבד על שלטונות אתיופיה כדי שיאפשרו את עליית היהודים, ובמקביל נוהלו מגעים דיפלומטים עם מנהיגי המורדים. לאחר תשלום של 15 מיליון דולר והסכמה של כל הצדדים המבצע יצא לדרך. המבצע נמשך למעלה מיממה, ובמהלכו נחתו בשדה התעופה באדיס אבבה 11 מטוסים, שהעלו לישראל 155,61 יהודים. יותר מ-555,10 יהודי אתיופיה הצליחו לעלות לארץ-ישראל. במסע לארץ-ישראל איבדה הקהילה האתיופית כחמישית מבניה ובנותיה במסע הקשה, במחלות, ברעב ובהתנכלויות האוכלוסייה בדרך. רבים מהבאים היו במצוקה קשה, עקב אובדן בני משפחה בדרך ארצה, בעיות בריאות וקשיי קליטה. שיעור ניכר של הבאים נמנו עם משפחות חד הוריות, וילדים לא מעטים הגיעו ללא הוריהם. ההסתגלות התרבותית של רוב העולים לא הייתה פשוטה ועל הכל העיבה פרשת הגיור. הכוונה הראשונית הייתה לשכן את העולים מאתיופיה לשנת מעבר אחת בלבד במרכזי קליטה, אך בפועל הפכו מרכזי הקליטה למגורי קבע ואף למשכנות עוני של אתיופים. השלטונות החלו לרכוש או לשכור דירות עבורם במאמץ לפזר אותם במקומות שונים בארץ ולמנוע ריכוזים שיהפכו ל"גטאות" אך ללא הצלחה. דוגמה לכך ניתן לראות בשכונת המטוס בירושלים. ביטוי נוסף לקשיי הקליטה שליוו את האתיופים ניתן לראות בפרשת תרומות הדם: בשנת 6881 נודע כי בנק הדם משמיד את תרומות הדם של האתיופים ללא בדיקה, מחשש מנגיף האיידס. גילוי זה עורר את זעם העדה האתיופית וחיזק אצלם את תחושות האפליה. בתגובה נערכה הפגנה סוערת מול משרד ראש הממשלה, שגלשה לאלימות ובעקבותיה נפצעו 16 איש )16 שוטרים(".

לצפיה בסרטו מארכיון צה"ל המתאר את עליית יהודי אתיופיה במהלך מבצע שלמה, לחצו כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=1YWXNrnDP w4

 

רקע על הכותב/חיים אידיסיס חיים אידיסיס הוא תסריטאי, מחזאי, במאי ישראלי )נולד בשנת 6808 .)אידיסיס נולד בתל אביב למד בימוי והפקה בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. מלמד כיום בבית הספר "במעלה". אידיסיס כתב תסריטים לסדרות טלוויזיה רבות, ביניהן: "זהו זה", "עניין של זמן", "סיפורי סומסום", כתב עיבודים שונים למחזות של ספרים העוסקים בסיפורם של יהודי אתיופיה , לדוגמא: "שבועת האדרה", "סיפור בקערה ומצקת","צבע הפנינה". כתב אף ספר לילדים, בשם: "אז מה עושים עכשיו )שלושה סיפורים של חופש )גדול(" הוצאת רימונים: רמת גן, 9569 . את השיר "המסע לארץ ישראל" כתב בעקבות עליית קהילת ביתא ישראל בשנות ה- 95 לצפייה בסרטון בו מספר אידיסיס על עצמו ועל יצירתו לחצו על הלינק הבא: https://www.youtube.com/watch?v=to0S8qSp6OM הערה לצוות ההוראה: על המורה לגלות רגישות בהוראת השיר בכל מצב, ובעיקר במידה ולומדים בכיתה תלמידים יוצאי העד האתיופית. המטרה בהוראת השיר היא הדגשת כיסופי ציון באמצעות לימוד השיר, קישור עליית יהודי אתיופיה לגלי העליות הקודמות לארץ, תוך הדגשת ייחודה של העלייה וייחודה של העדה.