המסע לארץ ישראל

שלמה גרוניך ומקהלת שבא
מילים: חיים אידיסיס
לחן: שלמה גרוניך


הירח משגיח מעל,
על גבי שק האוכל הדל
המדבר מתחתי, אין סופו לפנים,
ואמי מבטיחה לאחי הקטנים.

עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים
מאמץ אחרון, לפני ירושלים.

אור ירח החזק מעמד,
שק האוכל שלנו אבד
המדבר לא נגמר, יללות של תנים,
ואימי מרגיעה את אחי הקטנים.

עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגאל
לא נפסיק ללכת, לארץ ישראל.

ובלילה תקפו שודדים,
בסכין גם בחרב חדה
במדבר דם אימי, הירח עדי,
ואני מבטיחה לאחי הקטנים.

עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום
עוד מעט נגיע, לארץ ישראל.

בירח דמותה של אימי,
מביטה בי, אמא אל תיעלמי
לו היתה לצידי, היא היתה יכולה,
לשכנע אותם שאני יהודי.

עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגאל
לא נפסיק ללכת, לארץ ישראל

עוד מעט, עוד קצת, להרים עיניים
מאמץ אחרון, לפני ירושלים

שַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם. (עמוס ט, י"ד)  

         

אודות השיר


השיר הוא אחד משלושה שירים שנכתבו לתכנית 'יום הצדעה לתרבות יהודי אתיופיה'. השיר נכתב לאחר שהמחבר אסף סיפורים וחוויות של עולי אתיופיה על מסעם לארץ ישראל. בשיר מסופר על העלייה המאורגנת של יהודי אתיופיה, שהובאו לארץ בשני מבצעי עלייה: "מבצע משה" (1983/4) ו"מבצע שלמה" (1991), על מסע הנדודים ועל המכשולים שעמדו בדרכם.

בשיר בא לידי ביטוי חלומם של יהודי אתיופיה, אותו החלום הנשמע בפיוטים היהודיים העתיקים ובשירי "חיבת ציון" והעליות החלוציות הראשונות – "לא נפסיק ללכת לארץ ישראל".

את השיר מבצע המלחין שלמה גרוניך עם חברי מקהלת "שבא", המורכבת מנערות ונערים בני העדה האתיופית.

ערכים מובילים בשיר: זיקה לעם היהודי, לארץ ולירושלים (כיסופים לציון), משפחתיות, תרבות, סבלנות וסובלנות, פתיחות, פלורליזם תרבותי, קבלת האחר.

השיר נכתב  בעקבות מבצע משה" (1984 - 1985), המבצע הראשון להבאתם של עולים רבים מאתיופיה לישראל. מבוגרים וילדים נאלצו לעבור בדרכים קשות ומסוכנות. לא כולם עמדו בתלאות ומתו בדרכם הארוכה לארץ.

בשיר מתוארים הקשיים והסכנות שנתקלו בהם העולים בדרכם (וּבַלַּיְלָה תָּקְפוּ שׁוֹדְדִים...  הַמִּדְבָּר לא נִגְמָר...עַל גַּבִּי שַׂק הָאֹכֶל הַדַּל) וכן הקשיים בקליטתם בארץ נוכח הממסד הרבני שלא הכיר ביהדותם (לוּ הָיְתָה לְצִדִּי, הִיא הָיְתָה יְכוֹלָה / לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם שֶׁאֲנִי יְהוּדִי).

הפסוק המקראי המלווה שיר זה לקוח מספר עמוס, נביא שניבא בתקופת הבית הראשון ונבואותיו עסקו בחורבן ובפורענות. בפרק החותם את הספר יש תקווה לגאולה אחרי החורבן.

הנביא חוזה ימים שבהם ישוב עם ישראל לארצו, יבנה בה ערים, והארץ תיתן יבולה: וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת [שיבת העם] עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת [יבנו את הערים השוממות] וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם(עמוס ט, יד).

הרעיון והתקווה המובעים בפסוק זה ליוו גם את היהודים שעלו לארץ מאתיופיה. השיר מבטא את הכמיהה להגיע לארץ ישראל ולירושלים ולהקים שם את ביתם.

חלופות לדיון ולשיח בכיתה בשילוב הפעלות ועבודה בקבוצות לפי קבוצות גיל
מצורפים נספחים: המסע לארץ ישראל-1המסע לארץ ישראל-2

שיר זה מזמן שיח אודות מסע לארץ ישראל בעקבות החלום להגיע לארץ. השיר מתמקד במסעם של עולי אתיופיה, על הקשיים והאתגרים שנערמו בדרכם.
 

פעילות הכנה לשיר

 התמקדו בנושא ה"מסע"
1. הסבירו לתלמידים כי הם עומדים ללמוד שיר המתקשר למושג "מסע" ושאלו:

מהי המשמעות הרגשית שיש למילה "מסע"?

אילו סוגי מסעות הם מכירים באופן כללי?

האם הם עצמם עברו מסע כלשהו? איזה? לאן?

האם הם מכירים אנשים שעברו מסעות? אילו סוגי מסעות?

2. חלקו לתלמידים דף מתוך "יומן המסע" שלהם (מצורף בנספחים)

שיח בכיתה


*קראו את השיר ברצף, ובקשו מהתלמידים לבחור שורה אשר גרמה להם להתרגשות מיוחדת או משכה את תשומת לבם , לסמן אותה ולהסביר מדוע מרגשת אותם שורה זו.

*זיהוי מאפייני המסע

בקשו מהתלמידים לסמן את הקשיים השונים במסע המתואר בשיר ולהגדיר את סוג הקושי (למשל- "שק האוכל הדל"- רעב, "אין סופו לפנים"- אורך המסע וכד'). האם לאחר ההגעה לארץ תמו הקשיים? פרטו.

לוּ הָֹיְתָה לְצִדִּי היא הָיְתָה יְכוֹלָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם שֶׁאֲנִי יְהוּדִי

כיצד מרגיש ילד או מבוגר כאשר אחרים מטילים ספק בזהותו האישית, שהוא מאמין בה בכל ליבו? כיצד לדעתכם הרגישו העולים מאתיופיה, ילדים ומבוגרים,  כאשר הטילו ספק בזהותם האישית שבשמה יצאו אל המסע הקשה הזה?

*בקשו מהתלמידים לערוך רשימה של כל הזהויות המרכיבות את אישיותם: יהודי, ישראלי, תלמיד חרוץ, ספורטאי, טוב-לב, בן טוב, אח טוב, אוהב בעלי-חיים, חובב טיולים וכו'.

*האם מישהו הטיל אי-פעם ספק באחת מהזהויות הללו? כיצד הרגישו? מה חוו? כיצד פעלו?

*מה אפשר לומר לדובר בשיר בנוגע לקושי שהוא מתאר?

התגברות על הקשיים

מי או מה עזר לעולים בדרך? באיזה אופן? בקשו מהתלמידים לפרט את הכוחות הפנימיים ואת המשאבים החיצוניים שבהם נעזרו העולים בדרך (התייחסות לדמויות שונות, לאמירות, לחלומות, לאמונות וכד'.)

בקשו מהתלמידים לספר על אופן ההתמודדות שלהם עצמם במצבים קשים: באילו משאבים אישיים הם נעזרים? באילו אנשים הם נעזרים?

הדובר/ים בשיר

מי הדובר בשיר? (יש לשים לב לשינוי הזהות של הדובר בין בית ג' לבית ד'- מה משמעות השינוי?) מה תפקידו במסע?

בקשו מהתלמידים לדמיין מפגש בינם לבין הדובר/ת בשיר ושאלו מה יאמרו לו או לה על ההתמודדות האישית שלו או שלה במהלך המסע.

לו היה הדובר בשיר מגיע לכיתתכם, כיצד הייתם מקבלים אותו? מה הייתם מציעים לו? כיצד הייתם מקלים עליו את קשיי הקליטה?

האם תוכלו לשתף את הדובר בחוויה אישית דומה שעברתם?

התפקיד המשמעותי של הירח בשיר

בקשו מהתלמידים לסמן את המילה "ירח" ולציין כמה פעמים היא מופיעה בשיר.

בקשו מהתלמידים להבהיר את תפקיד הירח באמצעות הטבלה המצורפת נספח מספר 2

האנשה: דימוי, מטבע לשון שבאמצעותו מיוחסות תכונות אנושיות לשאינו אנושי.
בשירנו יש האנשה של הירח. באיזה אופן מסייע הירח להולכים במסע? (סיוע גשמי, רוחני). כיצד הוא עוזר להם לאחר ההגעה לארץ?

קראו לתלמידים את הפזמון בשיר "מישהו הולך תמיד איתי" מאת רמי קידר:

אך לעת ערב, עם רוח ערב
עלה נושר לו על גג ביתי
אני יודעת, אני שומעת
מישהו הולך תמיד איתי

האם גם אתם חשים לעתים כי מישהו או מַשהו מלווה אתכם, משגיח עליכם ועוזר לכם?

מיהו או מַהו המלווה?

באילו מצבים הוא עוזר?

באיזה אופן הוא מחזק אתכם? מה אתם מרגישים כלפיו?

מה הייתם רוצים לומר לו?

האם כל אחד יכול ליצור או לרכוש לעצמו מלווה שכזה? כיצד?

הפעלות לפי קבוצות גיל

בקשו מהתלמידים להכין משחקי חברה אשר יכללו את כל הרכיבים והמאפיינים שפגשו במהלך הלמידה של השיר. לאחר הכנת המשחקים ישחקו תלמידי הכיתה במשחקים אשר הכינו. ההפעלות ימשכו כמה ימים.

תלמידי כתות א-ד:

משחק רביעיות (דמויות, קשיים, כוחות, רגשות וכד')- כל תלמיד שתהיה בידו רביעייה יספר על תחושותיו כלפי המושגים שבקלפים שלו.

משחק זיכרון: כל תלמיד יכין שני כרטיסים זהים של תמונות או מילים מתוך השיר. כאשר ימצא אחד המשחקים את הזוג שיצר, יספר התלמיד על תחושותיו לגבי התמונה או ההיגד שצייר או כתב.

סולמות וחבלים: במשחק זה  יפרטו התלמידים את הקשיים והאתגרים במסע מזה ואת הדברים שעזרו במהלך המסע מזה.

תלמידי כתות ה-ו: (פעילות המיועדת לימים אחדים)
התלמידים יכינו בעצמם משחקי קופסה עם מסלולי הליכה ויקראו להם "המסע", "סיפור עליה" וכד'. המשחקים יכללו: מטרות ויעדים, אתגרים, קשיים ומכשולים, כוחות ודרכי התמודדות, עצות, מתנות והפתעות לעולים

 

כיתות א-ב

1. בררו עם התלמידים את המושג "מסע" (טיול או נדודים בעלי משמעות רבה מצד משך הזמן, המרחק או המטרה שלהם. במסע עובר הנוסע בין מקומות שונים. לעתים מסתיים המסע בחזרה לתחנת המוצא, ולעתים תכליתו היא מעבר למקום אחר).

2. כתבו את שם השיר "הַמַּסָּע לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל" על הלוח. בררו עם התלמידים:

האם שמעו או מכירים אנשים שערכו מסע לארץ ישראל בהווה או בעבר?

האם המסע לקח זמן רב?

מדוע אנשים אלה החליטו לערוך מסע לארץ?

3. האזינו לשיר, קראו אותו ובררו מה דעתם של התלמידים על השיר (שיר שמח, שיר עצוב, שיר עם תקווה, שיר שהוא סיפור, שיר שהוא רק על יהדות אתיופיה, שיר אהבה לארץ,  שיר געגוע לירושלים ועוד).

4.   בקשו מהתלמידים לכתוב ולצייר את כותרת השיר: מאפייני המסע, קשיים ואתגרים.

הציורים יכולים להיות בעקבות השיר על עליית יהודי אתיופיה, אך יכולים גם לעסוק במסעות אחרים.

5.  הציגו את העבודות בכיתה וקיימו דיון על הכיסופים והרצון של יהודים רבים לעלות לארץ וכן על קשיי הקליטה שלהם.

כיתות ג-ד

1. חלקו לתלמידים את מילות השיר. ספרו בקצרה על הרקע לכתיבתו.
בקשו מהתלמידים:

לבחור שורה משמעותית מתוך השיר אשר מעוררת אצלם תשומת לב מיוחדת או גורמת להם להתרגשות ולכתוב מדוע בחרו בשורה זו ומה היא מספרת על המסע של יהודי אתיופיה לארץ ישראל?

לסמן את הקשיים השונים העולים בשיר.

להגדיר את סוגי הקשיים (בשלושת הבתים הראשונים מתוארים קשיים מגוונים במסע עצמו, בסוף השיר מתוארים הקשיים בהתאקלמות בארץ).

להעלות קשיים נוספים שלדעתם עולים חדשים בארץ נתקלים בהם.

להציע פתרונות שיאפשרו להקל את הקשיים האלה.

2. "וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת [שיבת העם] עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת [יבנו את הערים השוממות] וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם."(עמוס ט, י"ד).

הסבירו בקצרה מיהו הנביא עמוס ובאיזה הקשר נאמרו דבריו. שאלו:

מה מספרת נבואת התקווה של עמוס?

האם גם העולים מאתיופיה קיוו לדברים אלו?

האם יש עוד דברים שהעולים מאתיופיה חלמו עליהם וקיוו להגשים?

כיצד, ככיתה וכבודדים, אפשר לעזור לעולים להגשים את חלומותיהם ותקוותיהם?

כיתות ה-ו
כתבו את שם השיר "הַמַּסָּע לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל" על הלוח 

1. בררו עם התלמידים את משמעותן ומורכבותן של העליות לארץ:

מהיכן הגיעו היהודים לארץ ישראל בתקופות השונות?

מהן הסיבות לעלייה לארץ ישראל (כיסופים וגעגועים לציון, פרעות וגילויי אנטישמיות, אחר)?

מהם מאפייניה הייחודיים של העלייה מאתיופיה?( קשיי הקליטה בכלל, ובפרט על רקע המשפט בשיר: לוּ הָיְתָה לְצִדִּי, הִיא הָיְתָה יְכוֹלָה / לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם שֶׁאֲנִי יְהוּדִי).

2. קראו בכיתה את השיר והתמקדו בפזמון:

כיצד "מסכם" הפזמון את הבית שלפניו (הפזמון החוזר – חוזר בשינוי מילים)?

הדגישו בפני התלמידים שבפזמון המלווה את הבית הראשון מתבקשים המשתתפים במסע "להרים רגלים", ובבית האחרון מתבקשים המשתתפים "להרים עיניים". מדוע לדעתם יש שוני בין בתי הפזמון?

3.  " ושַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת [שיבת העם] עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת [יבנו את הערים השוממות] וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם."(עמוס ט, י"ד)

הסבירו בקצרה מי הוא עמוס הנביא ובאיזה הקשר דבריו נאמרו  והציגו שאלת חקר – כיצד הרעיון של תקווה להתיישבות בארץ בא לידי ביטוי בעליות השונות לארץ ישראל?

לסיכום

הכרנו את מבצע משה – המבצע לעליית יהודי אתיופיה.

בררנו את משמעות המושג "המסע לארץ ישראל".

בחנו את קשי העלייה והקליטה של העולים לארץ ובדקנו אפשרויות להקל את הקשיים